לוחמי אור

קבלו אותה! ברכה עם תובנות משלה,

שלום לנו ישראלים, לקראת השנה החדשה אני רוצה לאחל לנו:

שנלמד לזהות את הטוב שבחיים שלנו ובמציאות שלנו:

חלקנו כבר שמנו לב לכך שמאוד קל לראות מה לא טוב, וקשה לשים לב לטוב.
למשל, כשהזמנו במסעדה דג עם צ’יפס וסלט, המנה הגיעה ו…הצ’יפס לא טעים.
הכלל אומר שרובנו נתבאס – רמת שביעות הרצון מהמנה תהיה נמוכה – גם אם הדג הוא אחד הטובים שהוגשו מעולם – הצ’יפס יקפוץ לנו לתודעה, וככל שנתעמק בו יותר כך החשיבות וההרגשה שלא קיבלנו את מה שהזמנו תלך ותגדל.
איפה עוד זה קורה?
למשל עם חברי הכנסת שלנו – אנחנו כל כך ממוקדים בחברי הכנסת אשר יושרם מוטל בספק, ותוך כדי כך אנו שוכחים לשים לב ודגש על חברי הכנסת נקיי כפיים אשר עובדים לטובת הציבור (כן, יש כאלה, היתה פעם אחת כתבה עליהם באיזה מוסף)

אז נכון, זה לפעמים יותר מעניין ומרגש להתעסק במה שלא טוב, וזה בהחלט מוסיף פלפל לחיים, אבל יותר מידי פלפל גורם לצריבה של המערכות.

אז נאחל שנלמד לזהות את הטוב שבחיים שלנו האישיים ואת הטוב שבמדינה שלנו.
(בהתחלה זה הרבה יותר קשה מאשר להצביע על מה לא טוב, אח”כ מתפתחים לנו שרירים חדשים במוח וזה כבר נהיה יותר קל.)

נאחל לנו להיזכר שיש הבדל בין “לפרגן” ו”להתחנף“
כי לפרגן אפשר לכל אדם (אפילו לאלה שאנחנו לא מכירים) והתוצאה של פרגון – זה מתנה  משולשת לאדם המקבל:

1)      זה גורם להם להרגיש טוב

2)      זה עוזר להם להבין את העוצמה שלהם – או מה טוב בהם

3)       זה נותן להם דוגמא ומאפשר גם להם לפרגן בתורם למישהו אחר.

ומתנה לאדם הנותן:
הריח של הורד תמיד נשאר על היד הנותנת, שימו לב איזה הרגשה נשארת לכם אחרי שגרמתם למישהו להרגיש טוב.

להתחנף אתם כבר יודעים מה זה, אין צורך להרחיב על כך, רק להזכיר שיש הבדל גדול בין השניים.

ובהקשר הזה, הגיע הזמן להשליך לפח (או לפחות לשים בצד) את “אין אומרים שיבחו של אדם לפניו” – פתגם שפועל בתת מדוע של רבים מאיתנו ורק מקשה עלינו לגלות את כוחנו האמיתי.

אז יאללה, שנתחיל לפרגן אחד לשני, בכמויות הולכות וגדלות מבלי להתבלבל ומבלי לחשוש.

נאחל שנצא מעבדות לחירות
איזה עבדות?
למשל עבדות להשפעות השיווק:
הצורך לקנות מוצרים, מכוניות, אופנה עפ”י תכתיבים של מעצבי דעת קהל ואנשי שיווק.
(וזה לא אומר שנפסיק לקנות בגדים או מכוניות, זה רק אומר שבין פרסומת לקניה לא נלך עם הרגשה לא טובה ולא כל כך מובנת שבשקט בשקט לוחשת בראשנו “החיים שלי ישתפרו ברגע שיהיה לי את המוצר הזה, וזה, וזה..”  - זאת כפי שהפרסומאים מצליחים הרבה פעמים לגרום לנו להרגיש ולחשוב.

מעבדות לרגשות שלנו
זוהי היכולת לבחור לא להתעצבן כשמישהו מעצבן אותנו, זו היכולת לא לצעוק ולא להפגע כשמישהו צועק עלינו.

מעבדות למחשבות שלנו
זוהי היכולת לבחור את המחשבות שלנו, להחליט את אלו אני רוצה ומזמן אלי, ואת המחשבות הללו אני בזה הרגע מפסיק.

מעבדות לאמונות המגבילות אותנו
זוהי העבדות לאמונות אשר קיבלנו מהורינו והסביבה ולא היתה לנו הזדמנות לבחון אותם בעצמנו, לבדוק אם הם נכונות לנו ומשרתות אותנו.
אמונות כמו “החיים קשים” “צריך לעבוד קשה” “חייבים לגמור מהצלחת” “אדם לאדם זאב” “השמאליים יביאו אותנו לאבדון” “הימנים יביאו אותנו לאבדון” “החרדים…” “החילוניים….” “הערבים…”  “היהודים….” “הצרפתים….” “הבלגיים…”

נאחל לנו את יכולת התתבוננות ללא שפיטה, בחיים שלנו, במחשבות שלנו, ברגשות שלנו בעצמנו.

נבין מי אנחנו באמת, ואיזה סיבות יש לנו להיות כאן שהם מעבר למעגל של לקנות, לעבוד, לעמוד בפקקים, לטייל, לקנות, להחזיר חובות.

נאחל לנו שיהיה לנו האומץ לשחרר דעות ומחשבות שלא משרתות אותנו, ולצאת בכך לדרך חדשה,
בעיניים פקוחות נחפש את שביל הזהב שמוביל אותנו לשלווה ולמקום טוב.

…נאחל שעוד לא אבדה לנו התקווה שהשביל והמקום הזה עדיין קיימים.

הרבה זמן חנינו בארץ ישראל שהגה בינימין זאב הרצל, הגיע הזמן להמשיך במסע אל עבר ארץ ישראל המובטחת, זאת שהדרך אליה עוברת בתוכנו.

נאחל לנו שימשכו כל הדברים הטובים שיש בחיינו

…רפואה מתקדמת, תמותת ילדים נמוכה, ירידה במספר תאונות הדרכים, ארץ יפה עם המון מקומות יפים לטיול, כבישים מהירים, ים, שמש, שפע של מזון, צימרים, המצאות ישראליות, אנשים טובים, חברים מהצבא, חברים מהמילואים, תנועות נוער, הופעות מרגשות, אומנים מעולים, תרבות, פלאפל לכל כיס, אינטרנט, בתי אבות, מתנדבים, מד”א, משטרה, בנקים, ממשלה, טלפונים, בתי ספר, מורים איכפתיים, קניונים, בתי קפה, פארקים, כלבים, סימפטיה, אמפטיה, הילריים, בדרנים, אילת, ים המלח, כנרת, ים התיכון, חרמון, דוכיפת, תפוזים, אבטיחים, מנגו, טרופית, גשם, משפחה, בריאות, חדר כושר, יוגה, עברית, אלוהים, חיוכים, עיניים בורקות, תובנות, זריחות, שקיעות, מכוניות, מקררים, מיקרוגלים, מלאווח קפוא, משלוחים, מכולת ליד הבית, צלצול שאנחנו אוהבים, חלומות, מדריכים, ספרים, רגשות, מחשבות, תודעה, יכולת לאהבה…

נאחל לנו שניזכר שכולנו הילדים של אלוהים, זה שגם בשמים, גם בארץ גם בליבנו וגם במוחינו, זה שהוא לא זכר ולא נקבה, וגם המלאכים וגם המדריכים, וגם כל מה שאנחנו שופטים כרע או כטוב.

זה שאפשר להרגיש בפנים, אבל במילים אי אפשר לתאר, ולכן קל לטעות בהבנה.
זה שניצוץ שלו יוצא ממכם כאשר החיוך או מבט העיניים מחוברים אל הלב.
זה שלא שופט ולא כועס ולא מעדיף אדם אחד על פני אחר, אלא מחכה לכולנו שנבין את הכח האמיתי שלנו, את התפקיד שלנו לחוות ולהיות שותפיו בבריאה.

שלכם, ברכה.

העביר את המילים אל הדף – עמרי רווח

* כל הזכויות פתוחות לטובת הציבור